BMBY ושיטת המעטפות – איך נפרדים בין בעלי מניות?
בעלי המניות כבר מבינים שהניהול המשותף אינו יכול להימשך. עכשיו מגיעה השאלה הקשה: מי יישאר עם החברה, מי ימכור את מניותיו ובאיזה מחיר?
להחליט להיפרד זה החלק הקל. השאלה היא איך.
בסכסוך בין בעלי מניות, הצדדים יכולים להסכים לחלוטין על דבר אחד: הם אינם רוצים להמשיך לנהל יחד את החברה.
כאשר המחלוקת כבר התפתחה מעבר לשאלת מנגנון היציאה, צריך לבחון גם את התמונה הרחבה של סכסוך בין בעלי מניות : זכויות ניהול, מידע, כספים, קיפוח, מבוי סתום והסעדים האפשריים.
אלא שהסכמה על הצורך בהיפרדות אינה פותרת את המחלוקת. לעיתים שני הצדדים רוצים להישאר עם העסק. לעיתים כל צד חושב שהשני צריך לצאת. ולעיתים הפער האמיתי הוא בכלל בשאלה כמה שווה החברה.
כאן נכנסים לתמונה מנגנוני הפרדת כוחות: רכישה מוסכמת, מנגנון שנקבע בהסכם המייסדים , BMBY, התמחרות בשיטת המעטפות או מנגנון אחר המתאים לנסיבות.
"אני רוצה להיפרד מהשותף" עדיין לא אומר מה צריך לעשות.
מנגנון ההיפרדות צריך להתאים לבעיה שאותה מנסים לפתור. לפני שמדברים על BMBY או מעטפות, צריך להבין מהי המחלוקת האמיתית.
מה זה BMBY?
BMBY הוא שם מקובל למשפחה של מנגנוני היפרדות שבהם צד אחד מציע מחיר, והצד האחר נדרש לבחור אם למכור במחיר שנקבע או לרכוש לפי אותו בסיס.
הרעיון הכלכלי הוא פשוט: מי שקובע את המחיר צריך לקחת בחשבון שהוא עלול למצוא את עצמו משני צדי העסקה.
אולם קיימות וריאציות שונות למנגנון, ולכן אין להניח שכל סעיף המכונה "BMBY" פועל באותה דרך. צריך לקרוא את הנוסח המדויק שנקבע בין הצדדים.
מהי שיטת המעטפות?
בפסק הדין בעניין תדהר תואר מנגנון התמחרות מסוג Texas Shoot-Out: כל אחד משני הצדדים מגיש, באופן סימולטני, הצעה לשווי החברה כולה שעל פיה הוא מוכן לרכוש את מניות הצד האחר.
לפי המנגנון שתואר שם, הצד שהגיש את הצעת השווי הגבוהה יותר נדרש לממש את הצעתו ולרכוש את מניות הצד האחר בהתאם לשווי שהציע.
BMBY לעומת שיטת המעטפות
שני המנגנונים נועדו לאפשר לבעל מניות אחד להישאר ולבעל המניות האחר לצאת, אבל הדרך שבה המחיר והקונה נקבעים יכולה להיות שונה מאוד.
מתי בתי המשפט משתמשים במנגנוני הפרדת כוחות?
מדובר בחברה שבה כל אחד משני הצדדים החזיק ב־50% מהמניות. התביעה הוגשה על רקע אובדן אמון וחוסר יכולת לקדם את פעילות החברה.
בית המשפט דן במנגנונים האפשריים להפרדת הכוחות, לרבות BMBY ושיטת המעטפות.
בפסק הדין נקבע כי כאשר יש צורך בהפרדת כוחות ולא קיים קיפוח, או כאשר הקיפוח מאוין על ידי התנהלות הצד הטוען לו, דרך המלך היא ככלל התמחרות בשיטת המעטפות.
בהחלטת בית המשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע תואר פסק הדין של הערכאה הדיונית, שבו התקבלה תביעת קיפוח והוחלט להפריד את החזקות הצדדים באמצעות התמחרות בשיטת המעטפות.
בית המשפט העליון הדגיש כי הפרדת כוחות בשל אובדן אמון בלבד בחברה המתנהלת כמעין־שותפות אינה סעד אוטומטי. סעד כזה ניתן במשורה, כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת ואין מנוס מהפרדת הצדדים.
50/50 במניות לא בהכרח אומר 50/50 בכוח הכלכלי.
מנגנון שנראה סימטרי על הנייר יכול לפעול אחרת לחלוטין במציאות. לכן צריך לבחון את נקודת הפתיחה של שני הצדדים לפני שמפעילים אותו.
כמה שווה החברה? זו לא תמיד השאלה היחידה.
בהיפרדות בין בעלי מניות, הדיון בשווי עלול להפוך למוקד הסכסוך. אבל גם לאחר שקובעים שווי צריך להבין מה בדיוק נכלל בעסקה.
האם קיימות הלוואות בעלים? האם אחד הצדדים ערב להתחייבויות? מה קורה לכספים שהוזרמו לחברה? האם קיימות יתרות בין־חברתיות? ומהו המועד הרלוונטי להערכת השווי?
לכן מחיר המניה לבדו אינו תמיד מספר את כל הסיפור. עסקת היפרדות טובה צריכה לסגור את מערכת היחסים הכלכלית, ולא רק להעביר מניות.
הפעלת BMBY אינה הודעת וואטסאפ של "או שאתה קונה אותי או שאני קונה אותך".
כאשר קיים מנגנון חוזי, יש לבדוק את הנוסח המדויק שלו ואת התנאים להפעלתו. כאשר מבקשים סעד במסגרת הליך משפטי, צריך לבחון את העילה, מצב החברה והסעד המתאים לנסיבות.
BMBY והפרדת כוחות – שאלות נפוצות
מה זה BMBY?
זהו כינוי למנגנוני Buy Me Buy You, שנועדו לאפשר היפרדות בין בעלי מניות באמצעות מנגנון של קנייה ומכירה. אופן הפעולה המדויק תלוי בנוסח שנקבע בין הצדדים.
מהי שיטת המעטפות?
במנגנון שתואר בפסיקה, שני הצדדים מגישים באופן סימולטני הצעות לשווי החברה. המציע הגבוה נדרש לרכוש את מניות הצד האחר בהתאם לשווי שהציע.
האם BMBY ושיטת המעטפות הם אותו דבר?
לא בהכרח. קיימים מנגנוני BMBY שונים, בעוד ששיטת המעטפות מבוססת על הגשת הצעות סימולטניות. יש לבדוק את המנגנון הספציפי שנקבע או מוצע במקרה הקונקרטי.
האם בית המשפט יכול להורות על הפרדת כוחות?
בנסיבות מתאימות כן. הפסיקה עוסקת בהפרדת כוחות הן במסגרת סעדים בגין קיפוח והן, במקרים חריגים, בחברות בעלות מאפיינים של מעין־שותפות שבהן אובדן האמון מצדיק זאת.
האם בחברה של 50/50 חייבים לעשות BMBY?
לא. מבנה אחזקות של 50/50 אינו יוצר כשלעצמו מנגנון BMBY. יש לבדוק את הסכם המייסדים ואת האפשרויות המשפטיות הקיימות.
מה קורה אם אין לי כסף לקנות את השותף?
יכולת המימון היא שיקול משמעותי בכל מנגנון שבו קיימת אפשרות שהצד יידרש לבצע רכישה. לכן חשוב לבחון אותה לפני הפעלת המנגנון.
מי קובע כמה החברה שווה?
הדבר תלוי במנגנון. ניתן להסכים על הערכת שווי, מומחה או נוסחה, ובמנגנוני התמחרות מסוימים הצעות הצדדים עצמן משפיעות על קביעת המחיר.
מה קורה להלוואת בעלים כשאני מוכר את המניות?
הלוואת בעלים ומניות הן זכויות שונות. יש להסדיר במפורש מה קורה ליתרת ההלוואה במסגרת עסקת ההיפרדות.
האם מכירת המניות משחררת אותי מערבות לבנק?
לא בהכרח. העברת מניות אינה מבטלת כשלעצמה התחייבות אישית כלפי צד שלישי. יש לבדוק ולהסדיר את נושא הערבויות בנפרד.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
רצוי לפני הפעלת מנגנון היפרדות, מסירת הצעה מחייבת או נקיטת מהלך שקובע מחיר, מועדים או התחייבות לרכוש.
כבר ברור שאי אפשר להמשיך יחד. עכשיו צריך להחליט איך נפרדים.
בחירת מנגנון ההיפרדות משפיעה על זהות הרוכש, המחיר, יכולת המימון ולעיתים על עתיד החברה עצמה. משרדנו מייצג בעלי מניות וחברות בסכסוכים מסחריים, הליכי קיפוח והפרדת כוחות.
ניתן לפנות למשרד לבחינת הסכם המייסדים, מבנה החברה והאפשרויות המשפטיות.
לתיאום שיחה עם המשרד 03-7161515המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מנגנוני BMBY, התמחרות והפרדת כוחות עשויים לפעול באופן שונה בהתאם להסכמים בין הצדדים, מבנה החברה, החלטות בתי המשפט ונסיבותיו של כל מקרה.