היציאה לעולם העבודה קשורה בגורמים כמו הערכה עצמית, דימוי עצמי ועמדות של הישגיות, הצלחה, תרומה אישית ומימוש עצמי.

מצד אחד, מעסיקים אינם יודעים דבר בנוגע להתאמות הנדרשות וההנגשה עבור עובדים עם מוגבלויות.
מצד שני, גם המועמדים לעבודה ו/או העובדים עם המוגבלויות חוששים לבקש את ההנגשה המתאימה עבורם מחשש שזה לא יתקבל בעין יפה. לפעמים, גם העובדים לא יודעים את זכויותיהם.

חשוב לדעת, כי על פי סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:

(1)  קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;

(2)  תנאי עבודה;

(3)  קידום בעבודה;

(4)  הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5)  פיטורין או פיצויי פיטורין;

(6)  הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.

יש לציין כי הוראות סעיף זה אינם מוגבלים רק לאנשים עם מוגבלויות והן חלות, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.

אז מתי יש אפליה בקבלה לעבודה?

• כשירות לתפקיד או למשרה הנדונה: אם הוא יכול לבצע את הדרישות המהותיות של התפקיד או המשרה הנדונה.
• אם הוא לא היה אדם עם מוגבלות, קיים סיכוי סביר שהיה מתקבל לעבודה.
• נקבעו תנאים לתפקיד שלא דרושים לביצועו, אשר מפלים אדם עם מוגבלות.
• מבדקי הקבלה לא נגישים לאנשים עם מוגבלות ולא בוצעו התאמות במהלכן.
• המעסיק לא ביצע התאמות שיאפשרו את קליטתו של העובד.

דוגמאות להנגשה בקבלה לעבודה:

• הנגשה בשיחה המקדמית – כגון אפשרות למענה נגיש – באמצעות מייל או הודעות כתובות.
• הנגשה בראיון העבודה – לדאוג לנגישות פיזית של מקום הראיון, הנגשה באמצעות מתורגמן לשפת הסימנים.
• הנגשה במבחני הקבלה / אבחונים  – על המעסיק / חברת האבחון וההערכה להבטיח את הנגישות במבחני הקבלה, על חשבונו.

מימון הנגשה בעבודה:

העובד זכאי למימון המדינה להתאמות נגישות במקום העבודה עד סכום של 60,000 ש”ח (מימון מוגדל).