מהי תובענה ייצוגית?

תובענה ייצוגית היא הליך שבו אדם או גוף תובעים בשמם של אנשים אחרים מן הציבור, שתביעות כל אחד מהם דומות או זהות זו לזו, מבלי לקבל הסמכה מראש לפעול בשם אותם אנשים.

התובענה הייצוגית היא כלי חשוב להגברת האכיפה של זכויות, שלגביהן התביעה הפרטנית אינה הליך יעיל ומעשי, ובכלל זה תביעות שסכומן זניח לעומת עלות התביעה, או תביעות הסובלות ממחסומי תביעה אחרים.

התובענה הייצוגית היא כלי חשוב לתביעת זכויות של ציבור גדול הנפגע ממעשה של גורם אחד המרכז בידו כוח רב. היא מיועדת להביא בצד אכיפת הזכויות גם להרתעת אותם גורמים מפגיעה בזכויות של רבים.

לתובענה הייצוגית נודע תפקיד חשוב בתחום הצרכנות לסוגיו, בתחום איכות הסביבה, בתחום הביטחון הסוציאלי וכן בתחום ניירות הערך. בנוסף, לתובענה הייצוגית יתרון גם בחיסכון הרב למערכת בניהול הליכים דומים,

הקלת העומס על בתי המשפט וכן בהימנעות מפסיקה סותרת. בצד יתרונותיה של התובענה הייצוגית לוקה היא גם בחסרונות, שעיקרם נובע מכך שחברי הקבוצה שבשמם מנוהלת התובענה לא ייפו את כוחו של מי

שמנהל אותה לייצגם (מתוך הצעת חוק 234).

מהי מטרת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006?

מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית?

סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 מגדיר מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי.

בין היתר, מי שרשאי להגיש תובענה ייצוגית הוא אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניינים שנקבעו בחוק, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה. כמו כן, גם רשות או ארגון רשאים להגיש בקשה ככל שעומדים בתנאים שבחוק.

לאור הכמות הרבה בה מוגשות תובענות ייצוגיות בישראל, לא פעם עלו ביקורות שהתובע המייצג מגיש את התובענה מאינטרס אישי של עשיית רווח על חשבון הנתבעת הייצוגית ולכן מנצל את הכלי של תובענה ייצוגית לא לשם המטרות אליהן התכוון המחוקק.

למרות זאת, ביקורת זו נענית שהתובע הייצוגי, (למרות שלכאורה, הוא פועל מאינטרס אישי) הוא מהווה "קטליזטור" להגשת תובענות ייצוגיות כלפי גופים המפרים את החוק ופוגעים באינטרס הציבורי.

לכן, יהיה מי שיהיה התובע הייצוגי, התוצאה היא בסופו של דבר אם התביעה לא מסולקת על הסף – שיפור המצב הקיים. לכן, לצד הביקורות שהובאו בתמצית לעיל, ניתן לומר שבתי המשפט בישראל בוחנים היטב האם העילה של הגשת התביעה הייצוגית היא אכן ראויה להתברר כתובענה ייצוגית תוך שקילת האפשרות שהתובע הייצוגי עושה שימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית ובאופן שלא מקדם את עניינה של הקבוצה אותה הוא מתיימר לייצג.

באיזה נושאים אפשר להגיש תובענה ייצוגית?

• צרכנות, בנקאות וביטוח: תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
• הגבלים עסקיים וניירות ערך: על פי חוק ההגבלים העסקיים או חוק השקעות משותפות בנאמנות.
• מפגעים סביבתיים: כנגד גורם המפגע, על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים.
• עניינים מסוימים בסמכות בית הדין לעבודה.
• השבת מיסים שנגבו שלא כדין : בתביעה כנגד רשות.
• עניינים הנוגעים לשוויון:  על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, או לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

מהם התנאים להגשת תביעה כתביעה ייצוגית?

על-פי חוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט יאשר תובענה כייצוגית אם מצא שהתקיימו 5 תנאים:

• עילת התביעה נמנית על העילות המוזכרות בחוק כעילות שניתן להגיש בגינן תובענה ייצוגית
• התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
• יש אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
• תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
• קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית:

סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע שני שלבים להסתלקות:
הראשון, בית המשפט נדרש לבחון האם יש מקום לאשר את ההסתלקות.
בשלב השני, יש לבחון האם יש מקום למנות מבקש, תובע או ב"כ מייצג חלופיים, במקום אלו שהסתלקותם אושרה.
במקרה שבו בית המשפט מוצא כי יש מקום לאשר את הבקשה להסתלקות, בית המשפט נדרש לבחון האם יש מקום למנות מבקש או באי כוח חלופיים.
סעיף 16 ד (1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4);"

גמול ושכר טרחה:

קיימת פסיקה רבה בנושא הגמול ושכר הטרחה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית.

במסגרת ת"צ 11930-04-12 אבידן ואח' נ' המועצה להסדר הימורים בספורט (פורסם בנבו), בית המשפט דן, בין היתר, בשיקולים שנקבעו בפסיקה בנוגע לפסיקת גמול ושכ"ט, כדלהלן:

"בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט") פורטו השיקולים הרלוונטיים שעל בית המשפט לבחון בבואו לפסוק גמול ושכר טרחה. שיקולים אלו חולקו לשלושה סוגים עיקריים: סוג אחד –  שיקולים שעניינם איזון בין השאיפה לעודד הגשת הליכים ייצוגיים ראויים לבין הצורך למנוע ניהול של הליך סרק; הסוג השני – שיקולים שעניינם התנהלותו של בא-הכוח המייצג, תוך ששכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה; והסוג השלישי – היחס בין הגמול ושכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה, מתוך הנחה שיש להימנע מפסיקת גמול ושכר טרחה המפחיתים באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה (פסקה 2 בפסק הדין שם).

השופטת ע' ברון בע"א 689/16 עבדאלקאדר נ' עיר השעשועים בע"מ [פורסם בנבו] (7.5.2018) הוסיפה בעניין זה, כדלקמן:

"…לבית המשפט תפקיד ייחודי בקביעת גמול ושכר טרחה גם משום שמדובר בכלי חשוב ומרכזי להתוויית מדיניות ראויה בהגשה וניהול של הליכים ייצוגיים. "האינטרס הכלכלי הוא הקטר המניע את רכבת התובענות הייצוגיות" כלשונו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין…על הערכאה הדיונית מוטל אפוא לעשות שימוש מושכל בכלי הגמול ושכר הטרחה, באופן שיקדם הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות ובה בעת ימנע מצב שבו "המרוץ לגמול ולשכר הטרחה ישטוף ויטביע את המטרה הציבורית" (המשנה לנשיאה, שם). בהיבט זה, פסיקת גמול ושכר טרחה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך וטומנת בחובה השלכות רוחב הנוגעות לתחום הייצוגי כולו."

מחפשים עורך דין להגיש תובענה ייצוגית?

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 03-7161515

מחפשים עורך בעניין הגשת תובענה ייצוגית בנושאים של הפרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות(התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם) תשע"ו- 2016? חוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998? תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים תשע"ב-2011?  תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)?

*אין במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי, האמור מאמר זה הינו תיאור כללי בלבד של הנושא והשימוש במידע הוא על אחריות המשתמש בלבד.