שני אנשים מקימים עסק כי הם מאמינים ברעיון וביכולת שלהם לעבוד יחד. בשלב הזה שאלות כמו דילול, מבוי סתום או רכישת מניות נשמעות לעיתים רחוקות ולא נעימות. דווקא משום כך כדאי להסדיר אותן כשהיחסים טובים.
ככל שהעסק מתפתח, האינטרסים יכולים להשתנות. אחד השותפים רוצה לצמוח במהירות והשני מעדיף לשמור על סיכון נמוך. אחד מוכן להזרים כסף נוסף והשני לא. אחד עובד בעסק מדי יום והשני הופך למשקיע פסיבי.
אם אין מנגנון שמסביר כיצד מתמודדים עם המצבים האלה, מחלוקת עסקית יכולה להפוך במהירות לסכסוך אישי ומשפטי.
צריך לשאול גם: מה יקרה אם יום אחד כבר לא נוכל לעבוד יחד?
החברה זקוקה להון נוסף. אחד השותפים מוכן להשקיע והשני אינו יכול או אינו רוצה. מה קורה עכשיו?
כל החלטה משמעותית דורשת הסכמה, אבל השותפים נמצאים משני צדי המתרס. העסק עלול להיכנס למבוי סתום.
שותף אחד נמצא בעסק בכל יום והאחר כמעט אינו מעורב. מהר מאוד עולה השאלה מהי התמורה הראויה לכל אחד.
האם הוא יכול למכור לכל אדם? האם לשותף האחר יש זכות קדימה? ואיך קובעים את המחיר?
הכנסת משקיע או שותף משנה את מאזן הכוחות ואת מנגנוני קבלת ההחלטות בחברה.
העסק עדיין עובד, אבל השותפים כבר לא מסוגלים לעבוד יחד. עכשיו צריך לדעת כיצד נפרדים בלי להרוס את הפעילות.
אין הסכם מייסדים אחד שמתאים לכל חברה. עסק משפחתי, סטארט־אפ, חברה לרכישת זיכיון ועסק של שני בעלי מקצוע יכולים לדרוש מנגנונים שונים. עם זאת, יש מספר נושאים שכדאי להעלות כבר בשלב התכנון.
אילו החלטות מתקבלות ברוב רגיל ואילו דורשות הסכמה מיוחדת? גיוס עובד בכיר, נטילת הלוואה, חלוקת רווחים, עסקה משמעותית או שינוי בפעילות אינם חייבים לקבל אותו מנגנון החלטה.
בחברה שבה שני הצדדים מחזיקים 50/50, מחלוקת מהותית יכולה לשתק את קבלת ההחלטות. ניתן לשקול מראש מנגנון הסלמה, גישור, גורם מכריע או מנגנון יציאה.
האם בעלי המניות חייבים להשתתף בהזרמות הון? האם המימון ייעשה כהון או כהלוואת בעלים? ומה קורה כאשר רק אחד מהשותפים מוכן להכניס כסף נוסף?
זהו המקום להסדיר מראש אם קיימת אפשרות לדילול, באיזה מנגנון, כיצד ייקבע שווי החברה ומהן הזכויות של הצד שאינו משתתף בגיוס.
בעל מניות יכול להיות גם עובד או מנהל בחברה. כדאי להבחין בין שכר עבודה, החזר הוצאות, הלוואות בעלים וחלוקת רווחים, ולקבוע מי מוסמך לאשר תשלומים.
ניתן להסדיר מגבלות על העברת מניות, זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה ומנגנונים נוספים בהתאם לצרכי החברה.
כאשר היחסים אינם ניתנים לשיקום, מנגנון יציאה ברור עשוי למנוע מלחמה ארוכה על השאלה מי נשאר בחברה, מי מוכר ובאיזה מחיר.
חשיבותו של הסכם מייסדים מתחדדת דווקא כשהיחסים בין בעלי המניות משתבשים. פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2023 מדגים זאת היטב.
בעלי המניות התקשרו בהסכם מייסדים מפורט שכלל, בין היתר, סדר עדיפויות למימון פעילות החברה ומנגנון למקרה שבו נדרשת הלוואת בעלים ואחד מבעלי המניות אינו מעמיד את חלקו.
בהמשך נקלעה החברה להפסדים ונדרשו הזרמות כספים נוספות. אחד מבעלי המניות התנגד להלוואות בעלים ולא העמיד את חלקו. בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם הופעל מנגנון דילול, ואחזקתו בחברה ירדה באופן משמעותי.
אותו בעל מניות טען, בין היתר, לקיפוח ולהדרתו מניהול החברה. אלא שבית המשפט נתן משקל לכך שהפעולות הרלוונטיות נעשו בהתאם למנגנונים שעליהם הסכימו הצדדים בהסכם המייסדים.
הלקח הוא שהסכם מפורט יכול לתת לצדדים ולבית המשפט נקודת מוצא ברורה: מה הוסכם לגבי מימון, ניהול, זכויות ודילול עוד לפני שהסכסוך התחיל.
זו אחת הסיטואציות הקלאסיות שבהן יחסים טובים עלולים להפוך למחלוקת. החברה צריכה עוד 500,000 ₪. שותף אחד סבור שחייבים להשקיע כדי להציל או להרחיב את העסק; השני חושב שמדובר בהשקעה נוספת בעסק שאינו מצדיק אותה.
אם ההסכם שותק, הצדדים עלולים להתחיל להתווכח בזמן שהחברה עצמה זקוקה להחלטה מהירה. הסכם מייסדים יכול לקבוע מראש את סדר מקורות המימון ואת התוצאה של אי־השתתפות.
חלוקה של 50/50 יכולה להיראות הוגנת מאוד ביום הקמת החברה. הבעיה מתגלה כאשר נדרשת החלטה מהותית וכל אחד מהצדדים מצביע אחרת.
לא כל ויכוח צריך להפעיל מנגנון יציאה. ניתן להגדיר אילו מחלוקות ובאילו תנאים ייחשבו למבוי סתום.
ניתן לקבוע פגישה בין הצדדים, תקופת הידברות, גישור או מנגנון אחר לפני הפעלת פתרון בלתי הפיך.
בחלק מהנושאים ניתן לקבוע גורם מוסכם או מנגנון שמאפשר לחברה להמשיך לפעול למרות המחלוקת.
אם אין דרך להמשיך יחד, ההסכם יכול להסדיר כיצד מגיעים להפרדת כוחות.
מנגנון Buy Me Buy You מוכר כאחת האפשרויות להפרדת כוחות: באופן כללי, צד מציע מחיר ומנגנון ההסכם קובע כיצד הצד האחר יכול לבחור בין מכירת חלקו לבין רכישת חלקו של המציע.
אלא שמנגנון שנראה שוויוני מבחינה פורמלית אינו בהכרח מתאים לכל חברה. אם קיים פער משמעותי ביכולת המימון של הצדדים, בכמות המידע שבידיהם או בזיקה שלהם לעסק, יש לבחון האם המנגנון אכן ייצור תוצאה שמתאימה למערכת היחסים המסוימת.
אחוזי האחזקה בחברה והתמורה עבור עבודה בחברה הם שני דברים שונים. ייתכן ששני בעלי מניות מחזיקים כל אחד ב־50%, אך רק אחד מהם עובד בעסק במשרה מלאה.
כדאי לכן להפריד בין מספר מושגים: שכר עבור עבודה, החזר הוצאות, דיבידנד, הלוואת בעלים ומשיכת כספים. ערבוב ביניהם הוא מקור נפוץ למחלוקות.
כאשר אחד השותפים רוצה לעזוב, מתחילות שאלות שלא תמיד חשבו עליהן בזמן ההקמה: האם הוא יכול למכור את המניות לצד שלישי? האם השותף הקיים מקבל זכות לרכוש אותן קודם? כיצד קובעים שווי? ומה קורה אם שני הצדדים רוצים להישאר עם העסק?
מנגנון יציאה יכול לכלול מספר שכבות ולא רק סעיף אחד. לעיתים נכון לקבוע תחילה אפשרות לרכישה מוסכמת, אחריה מנגנון הערכת שווי ורק במצב של מבוי סתום להפעיל מנגנון היפרדות מתקדם יותר.
הוא יכול למנוע מצב שבו ביום שבו מתחיל הריב, הצדדים מגלים שאין להם שום כלל מוסכם שמסביר מה עושים עכשיו.
הזמן הטבעי להסדיר את מערכת היחסים לפני שהכסף והפעילות מתחילים לזרום.
כניסת בעל מניות חדש משנה את מאזן הכוחות ואת מערכת קבלת ההחלטות.
הזרמת הון חדשה היא נקודה טובה לבחון מחדש אחזקות, מימון וזכויות.
כאשר שני שותפים מקימים חברה לצורך רכישת זיכיון, יש להסדיר גם את היחסים ביניהם ולא רק מול הרשת.
שותף שהיה פעיל הופך לפסיבי, או להפך? ההסכמות המקוריות עשויות כבר לא להתאים למציאות.
הסכם שהתאים לעסק קטן בתחילת הדרך לא בהכרח מתאים לחברה עם עובדים, אשראי ופעילות משמעותית.
לא בכל מקרה קיימת חובה לערוך הסכם מייסדים, אך כאשר מספר אנשים מקימים יחד חברה, הסכם כזה יכול להסדיר נושאים שאינם מקבלים מענה מספק רק מעצם רישום החברה או בתקנון בסיסי.
לא בהכרח. עם זאת, כדאי לחשוב מראש מה קורה כאשר הצדדים אינם מסכימים על החלטה שמחייבת את שניהם. מנגנון Deadlock מתאים יכול להיות משמעותי במיוחד בחברה כזו.
ניתן להסדיר מנגנונים הנוגעים למימון ולהקצאת מניות, אך חשוב לנסח באופן ברור את התנאים, אופן ההפעלה ושיטת קביעת השווי.
שכר משולם בגין עבודה או תפקיד בחברה, בעוד שדיבידנד הוא חלוקת רווחים לבעלי מניות בכפוף לדין ולהחלטות החברה. מומלץ להסדיר בנפרד את עבודת בעלי המניות ואת מדיניות חלוקת הרווחים.
Buy Me Buy You הוא שם למנגנון אפשרי להפרדת כוחות בין בעלי מניות. קיימות דרכים שונות לבנות מנגנון כזה, ולכן יש להתאים אותו למבנה החברה וליחסים בין הצדדים.
לא בהכרח. ניתן לערוך הסכם גם לאחר הקמת החברה, כל עוד הצדדים מסוגלים להגיע להסכמות. לעיתים דווקא לאחר תקופת פעילות קל יותר לזהות אילו נושאים באמת דורשים הסדרה.
לעיתים כן. בהתאם למצב ניתן לבחון הסדרה חדשה של היחסים או מנגנון פרידה מוסכם. כאשר המחלוקת כבר הסלימה, חשוב לבחון גם את הזכויות והצעדים שננקטו עד אותו שלב.
הסכם מייסדים צריך להתאים לעסק עצמו: לבעלי המניות, לאופן המימון, לחלוקת התפקידים, לקבלת ההחלטות ולדרך שבה הצדדים רוצים להתמודד עם שינוי או פרידה בעתיד.
משרד בעל מומחיות ייחודית בייצוג משפטי בתחום האזרחי המסחרי, מקרקעין, פירוק שיתוף, חוזים, תביעות כספיות, השקעות ועוד.