הקמת חברה עם שותף לצורך רכישת זיכיון – מה חייבים להסדיר מראש?
קונים זיכיון ביחד? הסכם הזיכיון מסדיר את היחסים מול הרשת – אבל מי מסדיר את היחסים ביניכם? מדריך להסכם מייסדים, השקעות, הלוואות בעלים, עבודה בעסק, דילול, קבלת החלטות והיפרדות בין שותפים.
שני שותפים מחליטים לרכוש זיכיון ולהקים עסק ביחד. הם מקימים חברה, מחלקים את המניות 50/50, חותמים מול הרשת ומשקיעים מאות אלפי שקלים בהקמת הסניף. בתחילת הדרך כולם רוצים את אותו הדבר: שהעסק יצליח.
אבל מה קורה חצי שנה לאחר מכן כאשר העסק זקוק לעוד 150,000 ₪, ורק אחד מהשותפים מוכן להזרים כסף? מה קורה אם אחד עובד בסניף בכל יום והשני כמעט שאינו מגיע? האם מותר לדלל שותף שלא השקיע? מי קובע אם לקחת הלוואה? ומה עושים כאשר שני בעלי מניות שמחזיקים 50% כל אחד פשוט אינם מסכימים?
במיזם זכיינות קיימות למעשה שתי מערכות יחסים משפטיות במקביל: מערכת היחסים של החברה והזכיינים עם הרשת, ומערכת היחסים שבין השותפים עצמם. הסכם הזיכיון מטפל בראשונה. הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות צריך לטפל בשנייה.
הטעות הנפוצה: להשקיע זמן רב במשא ומתן על הסכם הזיכיון, אבל להקים את החברה המשותפת על בסיס “אנחנו מכירים שנים, בינינו יהיה בסדר”. דווקא כאשר העסק מתחיל להתמודד עם לחץ כלכלי, פערים בין השותפים עלולים להפוך למשבר שמסכן גם את הזיכיון עצמו.
הסכם זיכיון והסכם מייסדים – למה צריך את שניהם?
הסכם הזיכיון והסכם המייסדים אינם תחליפים זה לזה. כל אחד מהם מסדיר מערכת יחסים אחרת.
| הסכם הזיכיון | הסכם המייסדים / בעלי המניות |
|---|---|
| מסדיר את היחסים מול הרשת המזכה | מסדיר את היחסים בין השותפים |
| דמי זיכיון ותמלוגים | כמה כסף כל שותף משקיע |
| שימוש במותג ובסימני המסחר | חלוקת המניות והזכויות בחברה |
| נהלי הרשת והפעלת הסניף | מי מנהל את העסק ומה תפקידו |
| רכש וספקים | מה קורה אם צריך להזרים כסף נוסף |
| בלעדיות וטריטוריה | כיצד מתקבלות החלטות |
| העברת הזיכיון | העברת מניות והכנסת שותף חדש |
| סיום ההתקשרות עם הרשת | פרידה בין השותפים |
כאשר הזיכיון מופעל באמצעות חברה משותפת, שני ההסכמים צריכים גם להתיישב זה עם זה. אין טעם, למשל, לקבוע בהסכם המייסדים מנגנון שמאפשר לכל שותף למכור את מניותיו לכל אדם, כאשר הסכם הזיכיון אוסר שינוי בשליטה בחברה ללא אישור הרשת.
לכן רצוי לבחון את הסכם המייסדים ואת הסכם הזיכיון כמערכת אחת, ולא כשני מסמכים שאינם קשורים זה לזה.
50/50 נשמע הוגן – עד שמגיעה המחלוקת הראשונה
שני מייסדים רבים מתחילים מחלוקה שווה של המניות. ההיגיון ברור: שניהם מקימים את העסק, שניהם נוטלים סיכון ושניהם רוצים להרגיש שותפים שווים.
אלא שמבנה של 50/50 יוצר גם סיכון מובנה: כאשר הצדדים אינם מסכימים, אין בהכרח צד שיכול לקבל את ההחלטה.
לקיחת אשראי
העסק זקוק למימון נוסף. שותף אחד רוצה לקחת הלוואה, והשני מתנגד. מי מכריע?
הזרמת הון
נדרשים עוד 200,000 ₪. אחד מוכן להשקיע, השני אינו יכול או אינו רוצה. מה עושים?
שינוי בניהול
אחד השותפים סבור שהמנהל אינו מתאים והשני מתעקש להשאירו. החברה עלולה להיתקע.
מכירת העסק
מתקבלת הצעה לרכוש את הסניף. שותף אחד רוצה למכור והשני רוצה להמשיך.
50/50 אינו בהכרח הבעיה. הבעיה היא 50/50 ללא מנגנון שמסביר מה קורה כאשר השותפים אינם מצליחים לקבל החלטה.
כמה כסף כל שותף באמת מתחייב להשקיע?
אחד הסעיפים החשובים ביותר בהסכם מייסדים של חברה שמוקמת לצורך רכישת זיכיון הוא מנגנון המימון.
לא מספיק לכתוב שכל צד מחזיק 50% מהמניות. צריך להגדיר כמה כסף כל אחד מכניס בתחילת הדרך, באיזה מועד, ובאיזה אופן.
כדאי להסדיר מראש
- מהי ההשקעה הראשונית של כל שותף.
- האם הכסף מוזרם כהון מניות או כהלוואת בעלים.
- מתי כל סכום צריך להיות מופקד בחברה.
- מי מממן חריגה מתקציב ההקמה.
- מה קורה כאשר העסק זקוק למימון נוסף.
- האם קיימת חובה להשתתף בהזרמות עתידיות.
- מה קורה אם שותף אינו מסוגל להשתתף.
- האם שותף אחר רשאי לממן את החסר.
- האם מימון עודף מעניק זכויות נוספות.
- באילו תנאים מוחזרות הלוואות בעלים.
העסק צריך עוד כסף – האם השותף חייב להזרים?
זו אחת השאלות שמייצרות הכי הרבה מחלוקות. הסניף כבר פתוח, ההוצאות גבוהות מהתחזית, והחברה זקוקה להון נוסף כדי להמשיך לפעול.
שותף אחד אומר: “שנינו בעלי 50%, אז כל אחד צריך להביא חצי”. השותף השני אומר: “כבר השקעתי את מה שסיכמנו. מעולם לא התחייבתי להזרים כסף בלי סוף”.
אם ההסכם אינו ברור, המחלוקת הזו עלולה להפוך במהירות מבעיה תזרימית של החברה לסכסוך אישי בין בעלי המניות.
הפסיקה ממחישה: התחייבות למימון צריכה להיות ברורה
בפסיקה שעסקה בסכסוכים בין מייסדים הודגש הצורך לבחון את לשון ההסכמות ואת המנגנון שנקבע בין הצדדים, ולא למהר להסיק מאמירות כלליות על שיתוף פעולה שקיימת בהכרח התחייבות בלתי מוגבלת להזרים הון נוסף.
לכן, אם הצדדים רוצים לחייב את בעלי המניות להשתתף במימון עתידי, כדאי לקבוע מראש את המנגנון: מי מחליט שנדרש מימון, מה הסכום המרבי, כיצד מתחלק המימון, ומהן התוצאות אם אחד הצדדים אינו משתתף.
הלוואת בעלים או השקעה במניות?
לא כל כסף שבעל מניות מכניס לחברה הוא אותו דבר. כסף יכול להיכנס כהשקעה בהון החברה או כהלוואת בעלים שהחברה אמורה להשיב בעתיד.
| השקעה בהון | הלוואת בעלים |
|---|---|
| הכסף מושקע כחלק מההון של החברה | החברה מקבלת כסף מבעל המניות כהלוואה |
| אין מנגנון רגיל של “החזר הלוואה” | יש לקבוע כיצד ומתי ההלוואה תוחזר |
| עשויה להיות קשורה להקצאת מניות | אינה מחייבת כשלעצמה שינוי באחזקות |
| משפיעה על מבנה ההון | יוצרת מערכת חיובים בין החברה לבעל המניות |
כאשר אחד השותפים מכניס הרבה יותר כסף מהאחר בלי להגדיר מה טיב הכסף, נוצרת קרקע למחלוקת: האם הוא זכאי לקבל את הכסף בחזרה? האם מגיעות לו יותר מניות? האם הוא פשוט בחר לממן את החברה?
מה קורה אם רק שותף אחד מוכן להשקיע?
זה בדיוק התרחיש שצריך להסדיר לפני שהעסק נקלע אליו. ניתן לבנות מספר מנגנונים, בהתאם להסכמות המסחריות של הצדדים.
הלוואת בעלים עודפת
השותף מממן את חלקו של האחר, אך הסכום נרשם כהלוואה שיש להשיב בהתאם למנגנון שנקבע.
דילול
בנסיבות שהוגדרו מראש, שותף שאינו משתתף בהשקעה עשוי לראות את שיעור אחזקותיו קטן.
מימון חיצוני
הצדדים יכולים לקבוע שהחברה תפנה תחילה לבנק, למשקיע או למקור מימון אחר.
הכנסת משקיע
ניתן להכניס בעל מניות נוסף, אך יש להסדיר את שיעור האחזקות ואת אישור הרשת לשינוי.
מקרה מהפסיקה: זיכיון, הזרמות הון ודילול
במקרה שנדון בבית המשפט, חברה הוקמה לצורך הפעלת בית קפה במסגרת זכיינות. במהלך הפעילות נדרשו השקעות נוספות, ונוצרה מחלוקת סביב הזרמות הכספים של בעלי המניות.
כאשר אחד מבעלי המניות לא העמיד את חלקו במימון, הצדדים התמודדו גם עם שאלות של הלוואות בעלים, שינוי בשיעורי האחזקה והכנסת שותף נוסף.
המקרה ממחיש מדוע מנגנון המימון אינו סעיף “טכני”. הוא עשוי לקבוע מי יחזיק בחברה כאשר העסק נדרש לכסף נוסף.
דילול מניות – מנגנון חשוב שצריך לנסח בזהירות
דילול משמעותו ירידה בשיעור האחזקה של בעל מניות, למשל בעקבות הקצאת מניות חדשות לבעל מניות אחר או למשקיע חדש.
במיזם זכיינות, דילול עשוי לשמש פתרון כאשר החברה זקוקה להון, אך אחד מבעלי המניות אינו משתתף בהשקעה. אולם מנגנון דילול צריך להיות ברור, מידתי ומתואם עם יתר ההסכמים.
מנגנון דילול צריך לענות על שאלות כמו
- מי רשאי להחליט שנדרשת השקעה נוספת.
- כיצד נקבע הסכום הנדרש.
- כמה זמן ניתן לכל שותף להשתתף.
- כיצד נקבע שווי החברה לצורך ההקצאה.
- מה שיעור הדילול.
- האם קיימת תקרת דילול.
- האם ניתן להכניס משקיע חיצוני.
- האם נדרש אישור הרשת לשינוי באחזקות.
אחד מביא כסף והשני מביא עבודה – האם באמת מדובר ב-50/50?
במיזמים רבים החלוקה אינה רק כספית. שותף אחד עשוי להשקיע חלק גדול מההון, בעוד שהשותף השני מתחייב לנהל את הסניף, לעבוד בו במשרה מלאה ולהביא את הידע המקצועי או הניהולי.
אין פסול במבנה כזה. הבעיה מתחילה כאשר המילה “עבודה” אינה מוגדרת.
“הוא ינהל את העסק” אינה הגדרה מספקת. צריך להבין מהו התפקיד, מהו היקף העבודה, מה השכר, למי הוא כפוף, ומה קורה אם לאחר שנה אותו שותף מחליט שהוא כבר אינו מעוניין לעבוד בעסק.
| נושא | מה כדאי להסדיר? |
|---|---|
| תפקיד | מנהל סניף, מנהל כספים, שיווק, תפעול או תפקיד אחר. |
| היקף עבודה | משרה מלאה, חלקית, שעות או יעדים. |
| שכר | האם השותף מקבל שכר בנוסף לזכויותיו כבעל מניות. |
| הוצאות | אילו הוצאות משולמות או מוחזרות על ידי החברה. |
| הפסקת עבודה | האם הפסקת העבודה משפיעה על המניות או רק על השכר. |
| פיטורים | מי רשאי לסיים את תפקידו הניהולי של בעל מניות. |
שכר אינו דיבידנד – ודיבידנד אינו החזר הלוואת בעלים
כאשר בעל מניות גם עובד בחברה, קיימים מספר “כובעים” משפטיים וכלכליים שונים. חשוב לא לערבב ביניהם.
שכר
תשלום עבור עבודה ותפקיד שמבצע בעל המניות בחברה.
דיבידנד
חלוקה לבעלי המניות מכוח אחזקותיהם, בכפוף לדין ולהחלטות החברה.
הלוואת בעלים
כסף שבעל המניות העמיד לחברה ושאופן החזרתו צריך להיות מוסדר.
החזר הוצאות
הוצאות שהוצאו עבור פעילות החברה, בהתאם למדיניות שנקבעה.
חוסר הפרדה בין הרכיבים הללו עלול לייצר טענות קשות בהמשך: שותף אחד עשוי לטעון שהאחר “משך רווחים”, בעוד שהאחר יטען שקיבל שכר עבור עבודה; אחד ידרוש החזר כספים, והשני יטען שמעולם לא הוסכם שמדובר בהלוואה.
מי מנהל את החברה ומי מנהל את הסניף?
בעלות בחברה אינה זהה לניהול היומיומי שלה. אפשר להיות בעל 50% מהמניות מבלי לנהל את המשמרות, העובדים, ההזמנות או הספקים.
לכן כדאי להבחין בין החלטות תפעוליות שוטפות לבין החלטות מהותיות של בעלי המניות.
| החלטות שוטפות | החלטות מהותיות |
|---|---|
| סידור עבודה | לקיחת הלוואה משמעותית |
| הזמנות שוטפות | הכנסת שותף חדש |
| ניהול עובדים | מכירת העסק |
| טיפול בלקוחות | שינוי מבנה ההון |
| תפעול הסניף | הקצאת מניות |
| עבודה מול ספקים | סיום או שינוי מהותי של הזיכיון |
זכויות חתימה: מי יכול להוציא כסף מהחברה?
הסכם המייסדים צריך להתייחס גם לזכויות החתימה. חברה שבה כל פעולה דורשת את חתימת שני השותפים עלולה להתקשות להתנהל ביום-יום. מנגד, מתן כוח בלתי מוגבל לשותף אחד עלול לחשוף את האחר לסיכון משמעותי.
ניתן לקבוע מדרגות: פעולות שוטפות עד סכום מסוים בחתימה אחת, והתחייבויות משמעותיות, הלוואות, ערבויות או עסקאות חריגות בחתימת שני הצדדים.
מה קורה כששני שותפים פשוט לא מסכימים?
מבוי סתום – Deadlock – הוא מצב שבו מבנה החברה אינו מאפשר לקבל החלטה בשל מחלוקת בין בעלי המניות.
בעסק זכיינות מדובר בסיכון ממשי במיוחד. העסק ממשיך לשלם שכירות, שכר עובדים, ספקים ותמלוגים גם כאשר בעלי המניות אינם מצליחים לדבר זה עם זה.
מנגנון Deadlock יכול לכלול
- פגישה מחייבת בין בעלי המניות.
- העברת המחלוקת לגישור.
- פנייה לאדם מוסכם בעניינים מקצועיים מסוימים.
- מנגנון הצעה לרכישת מניות.
- BMBY – Buy Me Buy You.
- מנגנון מכירה לצד שלישי.
- הליך מוסכם להיפרדות במקרה שאין פתרון.
כשהרשת עצמה נכנסת למנגנון ההכרעה
מקרה מהפסיקה: חברה להפעלת בית קפה בזיכיון
במקרה שנדון בבית המשפט, הוקמה חברה על ידי שותפים לצורך הפעלת בית קפה בזיכיון. בהמשך נכנס בעל מניות נוסף, ונחתם הסכם בעלי מניות חדש.
ההסכם המאוחר הסדיר מחדש בין היתר את מנגנוני הניהול, העברת המניות וההתמודדות עם מצבי שוויון. במצבים מסוימים אף נקבע מנגנון הכרעה שכלל גורם הקשור לרשת המזכה.
המקרה ממחיש עד כמה במיזם זכיינות היחסים בין בעלי המניות והיחסים מול הרשת עשויים להיות כרוכים זה בזה.
מכניסים שותף חדש? אל תסתפקו בהעברת מניות
כניסת שותף חדש היא שינוי מהותי. הוא אינו מקבל רק אחוז מסוים בחברה; הוא נכנס למערכת קיימת של זכויות, חובות, הלוואות, ערבויות, הסכם שכירות והסכם זיכיון.
לפני הכנסת שותף חדש יש לבדוק
- האם הסכם הזיכיון מאפשר שינוי בבעלות.
- האם נדרש אישור מוקדם של הרשת.
- מה שווי החברה לצורך העסקה.
- למי משולם הכסף – לחברה או לבעל המניות המוכר.
- מה קורה להלוואות הבעלים הקיימות.
- האם השותף החדש מתחייב לעבוד בעסק.
- האם הוא נדרש לחתום על ערבות אישית.
- כיצד משתנות זכויות ההצבעה.
- האם צריך להחליף את הסכם המייסדים.
כניסת שותף חדש היא הזדמנות לפתוח מחדש את ההסכמות. הסכם שנכתב לשני מייסדים בחלקים שווים לא בהכרח מתאים לחברה שבה יש כעת שלושה בעלי מניות, אחוזים שונים ותפקידים שונים.
העברת מניות בחברת זכיינות – יש עוד צד בחדר
בחברה רגילה, העברת מניות היא בעיקר עניין שבין החברה ובעלי מניותיה, בכפוף לדין ולמסמכי ההתאגדות.
בחברה שמפעילה זיכיון, צריך לפתוח גם את הסכם הזיכיון. רשתות עשויות לדרוש אישור מראש להעברת מניות, לשינוי שליטה, להכנסת בעל מניות או לשינוי בזהות המנהלים.
לכן מנגנון מכירת המניות בהסכם המייסדים צריך להיות מתואם עם המגבלות החוזיות כלפי הרשת.
BMBY – פתרון למבוי סתום, אבל לא פתרון קסם
BMBY, או Buy Me Buy You, הוא מנגנון היפרדות שבו אחד הצדדים מציע מחיר למניות, והצד האחר נדרש, בהתאם למנגנון שנקבע, לבחור אם לקנות או למכור באותו מחיר.
הרעיון הוא ליצור מנגנון שמאפשר להפריד כוחות גם כאשר הצדדים אינם מצליחים להסכים מי יישאר בחברה.
אבל בחברת זכיינות יש שאלה נוספת: גם אם לפי הסכם המייסדים שותף אחד רכש את מלוא מניותיו של האחר, האם הסכם הזיכיון מאפשר לו להמשיך להפעיל את הזיכיון לבדו? האם נדרש אישור של הרשת? ומה קורה אם הרשת מסרבת?
זו דוגמה טובה לכך שמנגנון משפטי מצוין בהסכם מייסדים רגיל עלול שלא לעבוד במיזם זכיינות אם אינו מתואם עם הסכם הזיכיון.
ערבויות אישיות – ומה קורה כשהשותף יוצא?
בהסכמי זכיינות ובהסכמי שכירות נדרשות לעיתים ערבויות אישיות של בעלי המניות.
לכן היפרדות בין השותפים אינה מסתיימת בהעברת המניות. צריך לבדוק מה קורה לערבות האישית של השותף היוצא כלפי הרשת, בעל הנכס, הבנק וספקים אחרים.
מכרתם את המניות? זה לא בהכרח משחרר את הערבות. יש להסדיר באופן מפורש את שחרורו של בעל המניות היוצא מהבטוחות, ככל שהגורם שלטובתו ניתנה הערבות מסכים לכך.
מה קורה אם אחד השותפים רוצה לצאת והשני רוצה להמשיך?
דווקא כשהעסק מצליח, עשויים השותפים לרצות דברים שונים. אחד רוצה להמשיך ולהרחיב; השני רוצה לממש את ההשקעה.
הסכם מייסדים טוב אינו נועד למנוע פרידה. הוא נועד לאפשר אותה בצורה מסודרת.
| מנגנון | המטרה |
|---|---|
| זכות סירוב ראשונה | לאפשר לשותף הקיים לרכוש לפני מכירה לצד שלישי. |
| זכות הצטרפות | להגן על בעל מניות כאשר האחר מוכר את מניותיו. |
| מנגנון הערכת שווי | לקבוע כיצד ייקבע מחיר המניות במקרה של יציאה. |
| BMBY | לאפשר היפרדות במצב של מבוי סתום. |
| מכירה משותפת | לאפשר מכירת החברה או העסק לצד שלישי. |
ומה קורה כשהאמון בין השותפים כבר נשבר?
כאשר היחסים בין בעלי המניות מתדרדרים, הסכסוך עשוי לחרוג מהמחלוקת העסקית הרגילה. מתחילות טענות על משיכות כספים, מניעת מידע, אי-חלוקת רווחים, שכר, ניהול חד-צדדי, הדרת בעל מניות או שימוש בכוחה של קבוצת בעלי מניות נגד האחר.
בנסיבות המתאימות, סכסוכים כאלה עשויים להגיע גם לבית המשפט ולהעלות טענות מכוח דיני החברות, לרבות טענות לקיפוח בעלי מניות.
בחברות פרטיות קטנות, ובמיוחד כאשר הפעילות מבוססת על יחסי אמון אישיים והצדדים מעורבים בניהול, עשויה להתעורר גם שאלת הפרדת הכוחות בין בעלי המניות.
הפסיקה והפרדת כוחות בין בעלי מניות
בתי המשפט נדרשו לאורך השנים לסכסוכים בחברות פרטיות שבהן יחסי האמון בין בעלי המניות נשברו, ובמקרים המתאימים נבחנו פתרונות שנועדו להביא להפרדה בין הצדדים, לרבות רכישת מניות, התמחרות ומנגנוני היפרדות אחרים.
המטרה המעשית היא לעיתים לא לנסות לכפות על שני צדדים מסוכסכים להמשיך לנהל עסק ביחד, אלא למצוא מנגנון שמאפשר לחברה ולפעילות העסקית להמשיך.
הסכם מייסדים טוב נכתב דווקא כשהכול בסדר
בתחילת הדרך קשה לדמיין סכסוך. השותפים בחרו זה בזה, מצאו רשת, בונים תקציב ומדברים על פתיחת הסניף.
אבל זה בדיוק הזמן שבו אפשר להסכים על כללים מאוזנים. לאחר שהעסק נקלע לקושי או לאחר שהיחסים נפגעו, כל סעיף הופך לחלק מהמאבק.
לפני הקמת חברה משותפת לרכישת זיכיון – ודאו שהסדרתם
- שיעור האחזקות של כל מייסד.
- ההשקעה הראשונית של כל צד.
- האם הכספים הם הון או הלוואות בעלים.
- מימון חריגות בתקציב ההקמה.
- הזרמות עתידיות.
- מנגנון דילול.
- תפקידו של כל שותף בעסק.
- שכר ותנאי עבודה.
- חלוקת רווחים ודיבידנדים.
- זכויות חתימה.
- החלטות הדורשות הסכמה מיוחדת.
- מנגנון Deadlock.
- העברת מניות.
- כניסת משקיע או שותף חדש.
- מנגנון יציאה והערכת שווי.
- BMBY או מנגנון היפרדות אחר.
- ערבויות אישיות ושחרור מהן בעת יציאה.
- התאמת כל המנגנונים להסכם הזיכיון.
רוכשים זיכיון יחד עם שותף?
לפני הקמת החברה והעברת הכספים, כדאי לבחון יחד את הסכם הזיכיון ואת מערכת היחסים שבין המייסדים, כדי ששני ההסכמים יעבדו יחד.
לתיאום ייעוץ משפטישאלות נפוצות על הסכם מייסדים בעסק זכיינות
האם צריך הסכם מייסדים אם כבר חתמנו על הסכם זיכיון?
כן, מדובר בהסכמים שמסדירים מערכות יחסים שונות. הסכם הזיכיון מסדיר בעיקר את היחסים מול הרשת, בעוד שהסכם המייסדים מסדיר את היחסים בין בעלי המניות: השקעות, ניהול, עבודה, קבלת החלטות, העברת מניות והיפרדות.
האם כדאי להקים חברה בע״מ לצורך רכישת זיכיון?
במיזמי זכיינות רבים הפעילות מתבצעת באמצעות חברה, אך המבנה המתאים תלוי בעסקה ובנסיבות. חשוב לזכור שגם כאשר מוקמת חברה, בעלי המניות עשויים להידרש לערבויות אישיות כלפי הרשת, בעל הנכס או גורמים מממנים.
האם שותף בחברה חייב להזרים כסף נוסף?
לא נכון להניח שקיימת תמיד חובה אוטומטית להזרים כספים. יש לבחון את הסכם המייסדים, החלטות החברה וההסכמות בין הצדדים. לכן מומלץ לקבוע מראש מנגנון ברור למימון עתידי.
מה קורה אם שותף אחד לא משתתף בהשקעה נוספת?
ניתן להסדיר מראש מספר אפשרויות, כגון הלוואת בעלים של השותף האחר, מימון חיצוני, הכנסת משקיע או מנגנון דילול. אין מנגנון אחד שמתאים לכל חברה.
האם אפשר לדלל שותף שלא מזרים כסף?
דילול אינו תוצאה שכדאי להניח שמתרחשת אוטומטית. יש לבחון את מסמכי החברה וההסכמות בין בעלי המניות. אם רוצים להשתמש בדילול כמנגנון למימון עתידי, כדאי להסדיר מראש כיצד הוא יפעל.
מה קורה אם שני השותפים מחזיקים 50/50 ולא מסכימים?
עלול להיווצר מבוי סתום שמקשה על קבלת החלטות בחברה. לכן הסכם מייסדים בחברת 50/50 צריך לכלול מנגנון לטיפול ב-Deadlock, כגון גישור, מנגנון הכרעה או מנגנון מוסכם להיפרדות.
מהו מנגנון BMBY?
זהו מנגנון שנועד לאפשר הפרדה בין בעלי מניות כאשר הם אינם יכולים להמשיך לפעול יחד. אופן הפעלתו תלוי בנוסח שנקבע בהסכם. בחברת זכיינות יש לבדוק בנוסף שהעברת המניות והמשך הפעלת הזיכיון אפשריים גם לפי הסכם הזיכיון.
האם אפשר להכניס שותף חדש לחברה שמפעילה זיכיון?
ייתכן, אך לפני ביצוע שינוי בבעלות צריך לבדוק גם את הסכם הזיכיון. הסכמים רבים כוללים הוראות בנוגע להעברת מניות, שינוי שליטה או אישור בעלי מניות חדשים.
מה קורה לערבות האישית כאשר שותף מוכר את מניותיו?
העברת המניות אינה בהכרח מבטלת ערבות אישית שניתנה לרשת, למשכיר או לגורם אחר. יש לבחון את כתב הערבות ולהסדיר את שחרורו של השותף היוצא מול הגורם שלטובתו ניתנה הערבות.
לפני שאתם חותמים – תסתכלו על העסקה כמכלול
רכישת זיכיון עם שותף אינה רק רכישת זיכיון. זו גם הקמה של חברה, יצירת מערכת יחסים ארוכת טווח בין בעלי מניות, השקעת הון ולעיתים נטילת ערבויות אישיות משמעותיות.
לכן צריך לשאול שתי קבוצות של שאלות: מה קורה בינינו לבין הרשת, ו-מה קורה בינינו לבין עצמנו.
הסכם זיכיון טוב לא יפתור סכסוך בין בעלי המניות. הסכם מייסדים טוב לא יגבר בהכרח על מגבלות שנקבעו בהסכם הזיכיון. העבודה המשפטית הנכונה היא לחבר בין השניים.
השורה התחתונה: לפני שאתם שואלים רק “כמה אחוזים יקבל כל אחד?”, שאלו גם: מי משקיע כמה, מי עובד, מי מחליט, מה קורה כשצריך עוד כסף, ואיך נפרדים אם יום אחד כבר לא ניתן להמשיך יחד?
מקימים חברה לצורך רכישת זיכיון?
משרד עו״ד ירון אילון ושות׳ מלווה יזמים ובעלי עסקים בהסכמי מייסדים, הסכמי בעלי מניות, הסכמי זכיינות, משא ומתן מסחרי וסכסוכים בין שותפים ובעלי מניות.
לתיאום ייעוץ משפטי – 03-7161515